Sunday, January 24, 2010

לילה ראשון בלי אבא


מרגע שירדת ויצאת את השער, ונכנסנו חזרה הבייתה
ירדה על הבית מעין "עזובה" זה נשמע מאוד מוזר בהתחשב שיצאת לפני רגע וחצי

זאת כנראה אני שלא רגילה להיות בלעדיך וכמו ילד שיוצא בראשונה לחופשי
הרגשתי סוג של "צ'יל" בגוף, קצת ריקנות ופחד מה"להיות לבד", אני מאמינה
שבתוך כמה ימים זה יעבור ואהנה מן החופש שנגזר עלי

הילדים השתוללו כהוגן, יולי התעוררה רק בשבע ורבע וידעתי שיהיה לה קשה להרדם
כשאכניס אותה למיטה

השתוללנו בסלון עד תשע וחצי ואחר כך עלינו כולנו יחד למיטה
כמו שעדן הבטיח לעצמו כצ'ופר בזמן הנסיעה שלך
ולי לא הייתה ברירה רבה
נכנסנו שלושתינו למיטה והתחבקנו
היה חמים ונעים - תענוג אמיתי שני הילדים האלו

בבוקר השעון צילצל בשבע, עדן התעורר ראשון ואני מייד אחריו
נשארנו במיטה עוד עשר דקות, היה קשה לקום, היה נורא קרררר
צ'יק צ'ק קמנו שלושתנו וירדנו למטה
כמו בטירונות הכל תיקתק כמו שעון ועדן יצא בזמן להסעה
עוד הספיק לשבת בניחותא ולשתות כוס שוקו חם שאמא הנהדרת הכינה לו

כמובן שיולי ואני נשארנו להתפנק יחד על הספה עד שמונה
תוך כדי התארגנות היא שאלה איפה אבא ואני הזכרתי לה שאתה במטוס...
עזבה את זה והמשיכה הלאה
אחר כך כבר תיקתקנו את עצמנו החוצה - כל אחת לעיניינה

אחר הצהריים אחרי שאספתי את החבר'ה קיבלתי מנה גדושה של בכי לא מסופק של עדן
האיש של הקונסולות אמר שאין לו במלא ויהיה רק מחר או ביום שלישי
התסכול שלו הציף את גרונו והדמעות זלגו - ביקשתי ממנו להתאזר בסבלנות ושזה ישתלם לו
נקנה לו את הווי מחר

הבית מרגיש בחסרונך - כמו שעדן או יולי ישנים בחוץ ואני תמיד אומרת שזה מורגש
גם אתה חסר... קצת פתטית הא? כנראה שאני עדיין לא בשלה לחיות לבד... פחחחחח

זהו להיום ממי שלי
יש לי המון כביסה לקפל (איזה מעניין), לרחוץ את יול וארוחת ערב
אני אעלה לך קצת תמונות שנצלם
מאחלת לך לכבוש את טייוואן!!! הלאה צבי - הלאה

אוהבים אותך ביותר
קרן עדן ויולק